מסורת התוספתא על גיטין ז׳:א׳

« מסורת התוספתא על גיטין ו׳:ט׳ מסורת התוספתא על גיטין ז׳:ד׳ »

1 מִי שֶׁאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וַאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס, וְחָזַר וְאָמַר, אַל תִּכְתֹּבוּ, אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נִשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ:

פירוש מסורת התוספתא על גיטין ז׳:א׳

1 המגרש את אשתו וכו'. משנ' פ"ט מ"א.

2 מודה ר' ליעזר וכו'. בבלי פ"ג א', ב'.

3 לאחר מיתתו וכו'. ספרי כי תצא פי' רס"ט, עמ' 289, ירוש' פ"ט ה"א, נ' ע"א, בבלי פ"ג א' כל הברייתות.

« מסורת התוספתא על גיטין ו׳:ט׳ מסורת התוספתא על גיטין ז׳:ד׳ »